שלום לכולם, אני שמחה לכתוב לכם שוב ולחלוק את התשוקה שלי לאוכל, כמובן, אבל היום אני רוצה לדבר על משהו שאני מתה עליו כמעט כמו אוכל – קפה. כן, אתם שמעתם נכון. אני אוהבת קפה בכל הצורות והגוונים שלו, ואני חושבת שאני לא היחידה. אז הצטרפו אליי למסע בתרבות הקפה הגלובלית, דרך בתי הקפה ברחבי העולם.

נתחיל באיטליה, המקום בו נולד האספרסו. בתי הקפה האיטלקים הם מקום של תרבות ואינטימיות. הקפה שם הוא חזק, קטן ומרוכז ומשמש כמוקד למפגשים חברתיים, הן בבוקר והן בשעות הערב. האספרסו מגיע בכוס קטנה, ומשתה בגישה מהירה וממוקדת – זהו קפה שמתרכז באיכותו ולא בכמותו.

משם, נמשיך את המסע שלנו לצפון לפינלנד, בה אנשים שותים הכי הרבה קפה בעולם לפי דיווחים שונים. בתי הקפה בפינלנד הם מקום של שקט ורוגע, והקפה שם משמש כמוקד למנוחה ולהתרכזות. הקפה בפינלנד מגיע בכוס גדולה ומשתה בגישה איטית ומחמיאה – זהו קפה שמתרכז בכמותו ולא באיכותו.

עכשיו, נחזור ליבשת אפריקה, לאתיופיה, המקום שבו, לפי המסופר, נולד הקפה. באתיופיה, טקס הקפה הוא מסוף קדוש שלא ניתן להתעלם ממנו. הקפה מבשל באופן מסורתי, ומשתה לאחר תהליך ארוך של קלייה, טחינה והכנה. זהו קפה שמתרכז בחווית השתייה ולא רק בטעמו.

ולסיום, נחזור לישראל, המקום שבו אני חיה ונשמה. בישראל, תרבות הקפה היא תרבות של מגוון. תוכלו למצוא כאן בתי קפה בסגנונות שונים, מאספרסו איטלקי חזק, דרך קפה תורכי ממוסק, ועד לקפה פילטר אמריקאי. תרבות הקפה הישראלית היא תרבות של פתיחות, של מגוון, ושל התאמה למגוון הטעמים של ישראל.

אז, מה תרבות הקפה שלכם? האם אתם אוהבים את האספרסו האיטלקי החזק, או שאתם מעדיפים את הקפה הפיני המחמיא? האם אתם מתרגשים מטקס הקפה האתיופי, או שאתם מתרגשים מהמגוון של הקפה הישראלי? אני מזמינה אתכם לשתף ולהמשיך את הדיון בתגובות.